חורף=עונה מבאססת

חורף זאת העונה הכי מבאסת שיכולה להיותת החורף מוריד לי את מצב הרוח ומעייף אותי בגלל הגשם הזה אני רוצה לישון יותר אני רוצה להשאר במיטה בבוקר ולא לצאת ממנה כל היום או לפחות עד שיימאס לי יש אנשים שקוראים לזה דיכאון חורף אבל לא נראה לי שיש לי את זה ייש מצבים שאני שמחה זה לא שאני כל הזמן יושבת בבאסה אבל כשאני לבד ומסתכלת דרך החלון זה פשוט מבאס אותי ועושה לי מצב רוח רע ועצוב . יש אנשים יותר עצובים ממני ולא בגלל מה שהולך בחוץ אלא בגלל אנשים אחרים כמו למשל הורים שלהם....לדוגמא חברה שלי. אבא שלה בכלל לאר תומך בה וכל הזמן אומר לה שהיא חייבת להצליח בלימודים ומה יקרה אם הויא לא תצליח ולפעמים הוא מאיים עליה שאם היא לא תצליח אז הוא לא יית לה כסף ובלה ובלה וזהמכניס אות ללחץ ובגללו היא יותר לא מצליחה בלימודים כי הוא מלחיץ אותה כשהיא ניגשת למבחן היא חושבת איך לא לאכזב אותו במקום על המבחן . והכי עצוב שהוא אפילו לא מבין למה הוא גורם הוא צוחק עליה שהיא חושבת שהוא לא תומך בה ואני יושבת בצד ומקשיבה לכל הריבים שלהם במכונית ואני כבר לא יודעת מה לעשות לא יודעת איך לעזור לא יודעת מה להגיד כדי לשפר את מצבה כיאיל שמצבי יותר טוב אני לא מבואסת בגלל ההורים להפך יש לי את ההורים הכי טובים שיכולים להיות אני פשוט עצובה ואני פשוט לאיודעת למה למרות שהיה יום נחמד היום סיימתי סוף סוף עם המבחן השני במתמטיקה ולא הלך לי כל כך טוב אבל נקווה לטוב וחברה טובה שלי חולה ולא ראיתי אותה כבר יומיים ואני ממש מתגעגעת אליה כל זה גורם לי להרגיש חרא ... ואני כבר לא דלוקה עליו הוא כבר לא מעניין אותי ולא בגללו אני עצובה ...בימים האחרונים בן אחד מציק לי ולא במילים ולא במבן הפיזי וזה לא כמה ימים זה אולי התחיל כבר משנה שעברה הוא מציק לי מבטית אני מתכוונת שהוא כל הזמן מסתכל עליי וזה קטע מעצבן אם לא היתיי במגמת חינוך גופני אולי הוא גם לא היה מכיר אותי כל פעם שאני עוברת לידו אני מרגישה את העיניים שלו עוקבות אחריי וזו הרגשה מעצבנת במיוחד בשיעורי המגמה או תנ"ך ואני לא מדמינת חברה שלי "אישרה" את זה ואני לא יודעת איך להפטר ממנו חשבתי אולי להסתכל עליו פעם בחזרה ולהגיד לו מה לא התאמתי בגדים היום אואני נראת כל כך רע היום או מה אני נראתץ כמו חיזר אבל לא יהיה לי אומץ לעשות את זה ובנתיים המבט שלו רודף אחריי..