תחילת הסתיו

הנה בא הסתיו ואיתו יגיע גם החורף העונות שהכי מבאסות אותי אנימסתכלת על המזג אוויר בחוץ דרך החלון שלי בחדר וזה פשוט עושה לי רע זה הורס לי את כל המצב רוח זה גם מעייף אותי וזה עושה לי חשק לשכב במיטה כל היום ולא לעשות כלום אני בת מזל שיש אנשים שיכולים לגרום לי להרגיש טוב יותר עם עצמי בימים האלה אבל עדיין ההרגשה הזאת לא נעלמת עד הסוף והיא תמיד חוזרת בחורף ובסתיו . אתמול חברות שלי הלכו למסיבה ואני לא הלכתי לא היה לי כוח וגם פחדתי שאני לא אספיק להתכונן לכל המבחנים ובאתי לאחת החברות שלי לפני המסיבה וכזה השיחה התגלגלה לזה שבגלל שאני לא הולכת הכי למסיבות לא יוצא לי לפגוש אנשים האמת אין לי כל כך הרבה ידידים ממין זכר ואלה שיש לי אני לא מבלה איתם אני רק אומרת להם שלום בבוקר וזהו הם לא ממש חברים שלי אז חברה שלי אומרת שזה בגלל שאני לא פתוחה איתם והי די צודקת אני בנאדם סגור סגור בני אנשים אחרים חדשים אני לא נותנת לאף אחד להיכנס לחיי ואולי עדיף ככה אני לא יודעת אבל אולי זאת הסיבה שלא היה לי עדיין חבר אבל מצד שני הקשרים האלה שנוצרים בצוללת הם רק סטוצים הם לא מחזיקים יותר מחודש ואני לא יודעת עם זה דרך כל כך טובה להכיר בנים במסיבות אבל עם לא להכיר במסיבות אז אין איפה להכיר אולי בבית ספר . אבל בבית ספר יש אותם אנשים כל יום במשך שש שנים והם לא משהו בכלל וכנראה לא יהיה לי חבר עד סוף התיכון אני יהיה מאלה שהחבר הראשון שלהם יהיה בגיל עשרים וחמש וגם איתו הם יתחתנו

זהו אין לי יותר מה לכתוב....