
השנה אני מרגישה יותר בודדה משנה שעברה אני לא יודעת למה אבל אני מרגישה כיאילו יש לי פחות חברים\ות למרות שחוץ מאחת שנסעה לקנדה כולם עדיין לומדים איתי ואני רואה אותם כל יום כל היום אבל זה תחושה כזאת שאני לבד...היום כשהלכתי לאוטבוס ושמעתי את המוזיקה שלי במפי התחלתי להתגעגע לג' ולל' החברה שלי שעזבה לקנדה והבנתי שכמה שלא משנה עד כמה האדם שאת אוהבת יהיה רחוק ממך את עדיין תתגעגי אליו ....ואני כל כך רוצה לראות שוב את שני האנשים האלה ולתת להם חיבוק ענק אבל בגלל כל מיני סיבות שלא ממש באשמתם ולא ממש באשמתי זה לא אפשרי ואני בנתיים נשארת פה להתגעגע....לפני זה חברה שלי הביאה את חבר שלה לבית ספר שלי ...וזה גרם לי לחשוב למה לי אף פעם לא היה חבר לרוב הבנות שאני מכירה היה חבר ועוד בחטיבה והיו כאלה שהיו להם ביסודי והנה אני בשנה השניה שלי בתיכון וכלום אם הייתי מכוערת הייתי מבינה את זה אבל אני לא אני גם לא בנאדם רע טוב אולי אני בנאדם קצת סנוב אבל אני סנובית רק לאנשים שהם גם שסונבים אליי למשל יש כמה אנשים שאם אני לא אגיד להם שלום הם לא יגידו לי אז לפעמים אין לי כוח לזה אז אני פשוט לא אומרת בטח אנשים כאלה לא ממש רוצים בחברתי ואיפה שלא רוצים אותי אני לא אהיה שם אני לא יכולה להגיד שלא קינאתי קצת בחברה שלי שיש לה חבר כזה יפה ונחמד ושגם אני רוצה אחד כזה ואני חושבת שגם לי מגיע לא..גם אני רוצה אהבה מחר יש לי בוחן במתמטיקה וביום חמישי שזה בעוד יום אני טסה לצרפת אז לא תשמעו ממני שבוע לא נורא אני בטוחה שתסתדרו בילעדי אספר לכם את כל החוויות שלי כשאחזור..אבל כמה חומר אני אצטרך להשלים מהלימודים טוב אז זהו להיום אכתוב פה כשאחזור מצרפת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה