היום למדנו בהבעה על מעצורי כתיבה וזה בידיוק מה שהיה לי בימים האחרונים היה לי "פחד" מהדף הלבן הריק כלומר לא היה לי מה לכתוב יש משפט שאומר שמשורר לא יודע מה הוא עומד להגיד לפני שהוא אומר אותו לדעתי משפט מאוד היגיוני..קיצר היום החלטי לתאר לכם מצב שעובר עלי בימים האחרוני ייתכן שיהיו כאלה שיזדהו איתי אני אכתוב את זה בגוף שלישי כך כי ככה יותר נוח לי ...טוב אז נתחיל
היא אהבה אותו בכל לבה וזה גם לא הכי ברור אולי היא פשוט נדלקה עליו מין סטוץ כזה...אבל הפנים שלו ראו שזה לא רציני הרי אם הוא היה מאוהב בה הוא לא היה רץ אחריה לפחות אומר לה שלום במסדרון הוא ניצל אותה במצבה הוא ידע שהיא אוהבת אותו והיא תעשה הכל כדי שיהיה שלה פעם ראשונה שהיא ניסתה להגיד לו מה היא מרגישה הוא ניסה לנשק אותה אבל היא דחתה אותה אולי פחדה מהנשיקה הראשונה אז הוא אמר לה שהוא רוצה מישהי יותר ספונטנית אני לא מבינה איך היא יכלה להאמין לזה אבל ככה זה באהבה אז היא החליטה שבפגישה הבאה היא נותנת לו את הנשיקה הראשונה שלה וגם היא מספרת לו מה היא מרגישה אז בפגישה הבאה הם התנשקו והיא סיפרה לו והוא אמר לה שהוא לא בקטע של מחויבות כרגע היא הרגישה רע הרגישה מנוצלת ואחרי כמה זמן במסיבה כלשהי הם שוב התנשקו והוא אמר לה שהוא לא התכוון לזה ושהוא מקווה שהיא לא נפגעה אז היא החליטה להביא לו הזדמנות שניה והוא עדיין לא אומר לה שלום אלא רק במקרים קיצוניים שאומרים לו למה אתה לא אומר שלום בכל מקרה כשסוף סוף תביני שהוא משחק בך אני אהיה פה כדי להדביק את החתיכות של הלב השבור שלך
ועכשיו אליי נראה לי אני מתחילה לשכוח את נגר הוא כבר לא נראה לי הבנאדם שהתאהבתי בו הוא נראה לי כמעט סתם אחד לפני שאני נזכרת שאני אוהבת אותו כנראה זהו השלב הראשון בשביל שאני אשכח אותו...היום אחרי בית ספר חיכיתי לאבא שלי לבד ופתאום באים 2 בנים שאף פעם לא ראיתי בחיים שלי או שלא זיהיתי אותם טוב היה כבר די חושך היה חמש וחצי ואחד אמר לשני מה היא עומדת שם אז הוא אמר זה הבית ספר שלה כנראה היה לה שיעור ואז הוא אומר לו היא לא לומדת בקשת?ואז השני אומר מי? והאחר אומר תשם שלי !!!כיאילו מאיפה אתם מכירים אותי ואז הם הלכו ואני כל הערב חושבת מי אלה כי פעם ראשונה שראיתי אותם מוזר!!מאוד מוזר
טוב זה הכל להיום אז ביי
יום שני, אוקטובר 31, 2005
יום שני, אוקטובר 24, 2005
סתם מה שעולה לי בראש עכשיו
כן זה נכון תמונה שווה יותר מאלף מילים גם לי יש עיניים ירוקות חח..תקנאו ומי שלא שפשוט ידע את זה אז בעצם סתם בא לי לכתב מה שעולה עכשיו בראש והאמת אני ממש לא יודעת על מה לכתוב אבל כל כך מגרדות לי העצבעות יש בי משהו שאומר לי כל הזמן תכתבי תכתבי! ומה אני יכולה לא להכנע ליצרים שלי ברור שלא הרי אחר כך אני ארגיש כיאילו החמצתי משהו וזה הרגשה ממש לא נעימה..מניסיון אז הנה אני פה שוב כותבת לרשת לאינטרנט לאנשים שאני בכלל לא מכירה וכנראה לא אכיר אף פעם אבל אתם יודעים מה ככה טוב לי ככה אני מרגישה שאף אחד לא ידע מה אני מרגישה עכשיו חוץ ממכם קוראי הנאמנים וגם אם שמתם לב או לא בחרתי לכתוב את הבלוג אצל שרת אמריקאי כך שלא הרבה ישראלים או דוברי עיברית נכנסים לפה לאחרים זה ממש אכפת אבל לי בכלל לא לא אכפת לי תכנסו או לא העיקר שאני פה כותבת ומתפרקת מכל הרגשות מכל האבנים שיש לי בלב ...בזמן האחרון הפסקתי להשקיע בלימודים הראש שלי לא פה לא במקום שהיתי רוצה שיהיה אני חיבת להחזיר אותו לפה להתחיל ללמוד כמו שהיתי עושה פעם ואתם יודעים מה זה מה שאני העשה ממחר אתחיל ללמוד ברצינות כמו פעם ואני רצינית אני פשוט אכריח את עצמי בנתים אני פה כותבת ב-11 בלילה לכם למה? אתם שואלים כי ככה אף אחד לא מפריע לי לא אחותי הנג'סית הקטנה לא אמא שלי שצועקת עלי למה אני לא עוזרת לה בבית ובמקום זה יושבת על המחשב ולא החברות שלי שאני אוהבת את חלקן מאוד אבל לפעמים הם ממש נודניקיות מתקשרות כל דקה ושולחות לי הודעות באייסי או במסנג'ר ככה אני כותבת כאן בשקט בשלווה שלי בטלוויזיה הולך עכשיו תוכנית על צחי אירני אבל ממש לא אכפת לי מממנו כיאילו מי הוא סתם אחת חושב שהוא מספר 1 בקומיקאים והוא מה זה מגזים הרי יש מלא יותר טובים ממנו טוב אני אפסיק לייבש אותכם עם חיי אז בי לכם עד הפוסט הבא יום ראשון, אוקטובר 23, 2005
לנגר
טוב זה מכתב המוקדש לנגר כך אני אקרא לו פה ..כן לזה עם העיניים החומות העמוקות אז אם לא בא לכם לקרוא את זה אתם יכולים לדלג על הפוסט הזהאתה בטח לא יודע שאני כותבת לך את זה אבל אתה יודע מה לי לא אכפת כי ככה לפחות האינטרנט יודע את אהבתי אלייך וגם ככה אני מתפרקת עם אני לא העשה את זה אני פשוט אשתגע מהאהבתי אלייך ..כשאני אני מסתכלת בסרטים האמריקניים תמיד יש שם ת'מישהו היותר מגניב וגם יותר סנוב שמגלה מישהי שאולי קצת פחות מגניבה אבל יותר חכמה ומתאהב בה אבל לא ביופי שלה ולא בגלל שהיא בצופים או שעשירה אלא רק בגלל הבנאדם שהיא...כל פעם שאני רואה סרט כזה אני מקווה שיום אחד זה יקרה לי איתך ...שיום אחד אתה תגלה אותי בלי שאף אחד מאיתנו לא יצטרך להשתנות ועד אז אני רק חושבת כמה שאני אוהבת אותך וגם חושבת למה אני מבזבזת תזמן עלייך אבל תמיד אין לי תשובה לשאלה הזאת ואני עוד פעם חושבת כמה שאני אוהבת אותךאני לא מבקשת הרבה אני לא רוצה שניהיה חברים ידידים ממש יספיק לי אני פשוט רוצה להיות קרובה מספיק אליך כדי לראות את כל החסרונות שלך ואז לשכוח אותך לפחות לנסות כי אם אני לא יהיה קרובה אליך אני אתגעגע יותר מידי אליך ואתה אפילו לא תדע אולי ככה אני אוכל לספר לך כמה שאני מתגעגעת אליך בנתיים כל שיעור אנגלית אני לא יכולה להתרכז נחש למה? כי המורה ד' (לצורך העיניין אקרא לה ככה)הושיבה אותך מולי ולפעמים אתה מראה משהו שגזרת מרוב שיעמום למישהי אחרת ואני כל כך מקנאת בה בפנים אבל אז ביום הזה שחיטטת לי בקלמר ואני אספתי את כל האומץ שלי ושאלתי אותך מה אתה מחפש וכזה התאכזבתי כשאמרת סרגל כי לא היה לי אותו אבל אם היה לי היתי נותנת לך בשמחה.. אני לא יודעת מי אשם במצב הזה שאנחנו לא מדברים בינינו אולי אני ואולי אתה אבל אני בטוח יודעת שזה מצב בילתי נסבל לפחות בשבילי הרבה אנשים שהגיבו לבלוג שלי אמרו לי לא לנסות לדבר איתך אבל אני לא יכולה כי אני כזאת בישנית אני פשוט לא נסוגלת להוציא מילה מהפה בכל פעם שאני רואה ת'עיניים החומות שלך אני מתמאלת אהבה והתרגשות והמילים לא יוצאות וככה אני נשארת חסרת מילים בפניך ומחכה שאתה תגיד משהו אבל כנראה את בנאדם כזה שלא מדבר הרבה אוש שלא יודע איך להתחיל לדבר כמוני טוב בכל מקרה אל תשכח שאני אוהבת אותך והלוואי ושזה היה כבר נגמר כי נמאס לי לסבול
ביי בנתים אהבי
fairy
יום שבת, אוקטובר 22, 2005
עיפה
אני כל כך עיפה....אני לא יודעת למה זה לא משנה אם זה אלרי שישנתי או שהלכתי מאוחר לישון בזמן האחרון אני כל הזמן עיפה אפילו בבוקר אחרי 10 שעות שינה ...אולי כי אני עיפה מהעולם הזה ...עיפה מהלימודים מהחברים מההורים מהמחשב אין לי מושג למה אבל מה שאני יודעת כשאני מנסה להרדם אני לא מצליחה כי המחשבות שלי נודדות לאותם עיניים עמוקות וחומות שאני כל הזמן תובעת בהם....אני לא רוצה שיהיה לכם רושם עליי כילדה אפלה כי אני לא ...אני פשוט יותר מידי מתגעגעת וחושבת יותר מידי עליו אולי זאת הסיבה שאני כל כך עיפה כי בעצם אני עיפה מלחשוב עליו הלואי ויכלתי לשכוח אותו כדי להפטר מהסבל שהוא גורם לי בעיני אחרים זה לא יקרא סבל אלא משהו נפלא הנקרא אהבה אבל משום מה אני לא מרגישה שזה משהו יפה אלא מכוער שמתקיף אותי מכל הכיוונים כמו חיצים קטנים ושחורים של קופידון רשע...כמה שאני לא רוצה לשכוח אותו אני לא מצליחה כבר שנתיים אבל דבר אחד אני יודעת בטוח אני אוהבת אותו כן את זה בעל העיניים החומות העמוקות האלו והחיוך שגורם לי לחייך כל פעם שאני רואה אותו או מדמיינת לעצמי אותו והוא אפילו לא יודע את זה...הלוואי והוא ידע את זה והיה סובל כמוני
הוספתי כאן משהו שעשיתי מרוב שיעמום ומעיפות.. מה שעשיתי זה לקחתי תמונות מעיתונים סתם פתחתי עיתון ועל כל תמונה רשמתי את הדבר הראשון שעלה לי בראש ואז חיברתי את זה קיצר זה מה שיצא: שני סינים עם כינור גדול-כן אלה החיים -הקונה מאטאטה - מי שם?- פאנטום האופרה-איזה פוזה -פילוני- תינוקי לאן אתה מסתכל?-לא לדאוג אני בסדר -לפרחים או למים?- עולם קטן מאוד- עין-עוד רגע ואני תופס דג -לוויתן -ילדה קטנה עם 2 צמות - חח..חח..-אה..אנחנו מבינים-ארטיק ממ..בא לי - הפלמנקו בדרך ..ציורי פנים יפים..היומה היומה אוזו הצגה!-מה נשמע?-אההה!!-היא כבר מתחתנת?-סינית או מה?-רוכב סוסים נהדר -למה הוא צריך את זה?- עישון מזיק לבריאות-תכירו את אישתי-הו..כמה אני חכם-סוס או בנאדם-שממה...- נחש- איזה יפה -ברר קר לי..- אני כל כך יפה- הים כל כך כחול-הלו יש שם מישהו?שוטי שוטי ספינתי- אני מאוהב -מה אתה מסתכל עלי?-הודו הרחוקה-איכס מה היא הכינה שם?-מה זאת האופנה הזאת?-דרך עין המצלמה-ממ.. מעניין -זה נראה לי חשוד -תעזור לנו לטפס למעלה - האם ירושלים באמת שם?- איפור או שלא?- כחול בעע
זהו להיום ..חח
יום שישי, אוקטובר 21, 2005
אני כל כך מתגעגעת אליו...לפעמים אני פשוט שונאת חופשים במיוחד חופשים ארוכים כמו סוכות וזה רק בגלל שאני לא רואה אותו ואת העיניים העמוקות שלו...הוא אפילו לא יודע שאני כל כך מתגעגעת אליו הוא גם לא יודע שאני כל כך אוהבת אותו כבר שנתיים ...שנתיים ארוכות של סבל למה דווקא בו היתיי חייבת להתאהב כלומר זה הטיפוס האחרון לפי ההגיון שהיתי מתאהבת בו הוא כזה סנוב כל החברים שלו רק מהצופים וגם הוא בנאדם משועמם כלומר הוא לא מקשיב בשיעורים שום דבר לא מעניין אותו חוץ ממתי עוד פעם לבלות ...אבל לפחות הוא ממש מצחיק והעיניים שלו ממש עמוקות ..אני מדברת איתו רק במקרים ממש קיצוניים כמו למשל שהוא שאל אותי פעם באנגלית מה צריך לעשות או שהוא ביקש ממני סרגל אבל זהו פה נגמרות השיחות שלנו אני גם לא יכולה להגיד שאני מדברת איתו המון אבל עדיין כנראה זאת רק אני שמאוהבת בו והוא לא שם עליי .בשנים קודמות עוד בחטיבה לט למדנו ביחד וראיתי אותו רק בהפסקות ובמחשבים אתגר ..אבל השנה הוא בכיתה שלי ככה שיותר קשה לי לא לשים לב אליו כל כך היתי רוצה לשכוח אותו ולהמשיך הלאה בחיים שלי להתאהב במישהו אחר חכם יותר אנטילגנטי יותר וגם יפה יותר..חח אבל מה לעשות ככה הם החיים ולפעמים מתאהבים במי שדווקא לא רוצים..דווקא בחופשים אני שמה לב כמה הוא חסר לי ככה אני רואה אותו כמעט כל יום בהפסקות ובשיעורים אבל עכשיו אני ממש מתגעגעת אליו ס את שומע אנני מתגעגעת אליך (חח..למקרה והוא קורא את זה אבל הסיכויים לשהוא יקרא את זה ויבין את זה שואפות ל0 ) טוב אז זהו להיום מקווה שנהנתם לחטט לי בחיים..חח יום חמישי, אוקטובר 20, 2005
הפוסט הראשון שלי
זה הבלוג השני שאני פותחת והראשון שאני פותחת פה. אז קודם כל כדאי שתתרגלו לאופן הכתיבה שלי. אני כותבת מאוד צבעוני אני לא מזכירה שמות אלא רק שמות בדוים אתם לא יודעים עליי כלום חוץ ממה שכתוב פה ואף אחד לא יודע מי באמת כותב ת'בלוג יכול להיות שזו החברה הכי טובה שלך או הידידה הכי טובה שלך.אני עושה את זה מכיוון שככה יש יותר פרטיות וגם ככהיותר קל לי להפתח אליכם הקוראים שלי בנוסף לזה כל פוסט יפתח בתמונה אהובה עליי בעיקר התמונות יהיו על פיות כי אני ממש אוהבת תמונות שלהם למשל תתמונה הזאת בחרתי באופן אקראי כי פשוט לא יכלתי לבחור בין כל התמונות שיש לי
עוד כמה פרטים על עצמי: אני בת 15 לומדת בתיכון ומאד סגורה (זאת אחת הסיבות שאני כותבת בלוגים כי אני לא יכולה להפתח מול אנשים ואם אני לא אפתח באיזושהי דרך אני פשוט אתפוץץ)בתוך עצמי כלומר אף אחד לא מכיר אותי באמת
בקיצור תרגישו חופשי להגיב וגם תהנו לקרוא
